מקור תהילים ל״ח:ט׳
1 נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד־מְאֹ֑ד שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי׃
פירוש רד"ק על תהילים ל״ח:ט׳
1 נפוגותי ענין רפיון וחלישות. וכן: ויפג לבו בראשית מה כו; על כן תפוג תורה חבקוק א ד; אל תתני פוגת לך איכה ב יח; ובמשנה יומא ג ה: כדי שתפוג צנתן.
2 ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי: שאגתי בקולי וצעקתי מרוב נהמת לבי שלבי נוהם על החולי ועל הצרות.